פורסם ע"י : Utour יום שני, 22 ביוני 2015


אני לא מאמינה שאני הולכת לספר את הסיפור הזה! במיוחד לאור העבודה שהשבעתי את כל הנוכחים בסיטואציה באמא שלהם, בספר תנ"ך ובלונלי פלנט ארגנטינה שזה נשאר ביננו.

הכל התחיל בערב לפני, כמו כל מוצי'קלאברים טובים גם אנחנו נהגנו לשתות מדי ערב אלכוהול זול ומקומי, לצאת בלילה לבלות במסיבות ובבוקר קמנו רעננים לטראקים רגליים בהרים ובאגמים. רק שהפעם הוחלט בקרב הח'ברה שקמים בבוקר לצניחה חופשית. אז אחרי מעט מדי שעות שינה ויותר מדי אלכוהול, נסענו לאתר צניחה חופשית בקורדובה, ארגנטינה בשמונה בבוקר. 

כיוון שאני הכי פחדנית הוחלט שאני אהייה הראשונה. את הטיסה במטוס לפני הצניחה אני לא זוכרת, גם את הקפיצה לא. אני רק זוכרת שהמצנח נפתח הרגשתי בחילה איומה ואת הצלם וידאו שצנח איתנו צועק לי לי ועושה סימנים שאחייך ואנוף לשלום בידיים.. אני רק זוכרת את הבחילה, אוי איזה בחילה ושצעקתי לבחור שצנח איתי (ולצערו היה קשור עליי) שיוריד אותי עכשיו למטה כי אני חייבת להקיא.. הוא התחיל לצעוק כל מיני מילים בספרדית ואנגלית מקורטעת שאומרת לי להתסתכל על האופק ולהרגע ואני צורחת לו אלחו תוריד אותי עכשיו למטההההההההה עכשיווווו אני צריכה להקיא
אני צריכה להקיא אני צריכה להקיא. בעעעעעעעעעעעעע. הקאתי באמצע הצניחה. לצערי איווווו ושיט אלה מילים בינלאומיות אז הבנתי אותם. 

אבל גם אני הייתי מגיבה ככה עם קיא של מישהו היה עף לי על הפרצוף. את שאר הקללות בספרדית לא הבנתי למזלי. שירדנו למטה הוא המשיך למלמל לעצמו קללות והתחיל לרוץ. כולם לא .הבינו לאן הוא רץ ומה קרה. אז הסברתי להם שהוא צריך מקלחת.

מסקנה - אלכוהול וצניחה מגובה 12,000 אלף רגל לא הולכים ביחד. בתמונה לפני ואחרי

השאירו תגובה

קבלו עדכונים לפוסטים חדשים | קבלו עדכונים לתגובות

- Copyright © Utour - מספרים וזוכים - פורטל UTOUR 2015