פורסם ע"י : Utour יום שישי, 19 ביוני 2015


אנשים טובים באמצע הדרך

זה קרה לפני שנה, אחרי טיול בדרום ומרכז אמריקה המשכנו אני וחברה לארה״ב. אחרי כמה ימים בווגאס השכרנו רכב ונסענו מווגאס ללוס אנג׳לס ומשם התחלנו לעשות את כביש אחד שמוביל בסופו של דבר לסן פרנסיסקו. זה היה הרביעי ביולי, יום העצמאות של ארה״ב עצרנו באמצע הדרך באיזו עיירת חוף שיש בה שתי מלונות בלבד. מה שלא לקחנו בחשבון זה שבגלל יום העצמאות לא יהיה לנו מקום לישון כי הגענו רק בערב.

השעה היתה כבר 6 בערב בערך וחיפשנו חדר לישון בו במלון הראשון אמרו לנו שנגמרו החדרים ושאם נרצה במלון מעבר לכביש יש כמה חדרים פנויים אבל ב 200$ ללילה. בגלל שאנחנו בטיול אחרי צבא ואין הרבה כסף אמרנו שננסה להסתדר רק לא לשלם כל כך הרבה. עמדנו מחוץ למלון מנסות לחשוב מה עושים ואז ניגש אלינו איש מבוגר יחסית והוא הראה לנו את הטלפון שלו והיה רשום שם בעברית אתן צריכות מקום לישון? עניתי לו באנגלית כמובן שכן אבל אין יותר מקום באף מלון ושנתקענו. הוא מנסה לחשוב מה אפשר לעשות ושוב מפעיל את הגוגל טרנסלייט ורושם בתרגום אם ניסינו את המלון השני אמרתי לו שכן אבל זה יקר מידי בשבילנו. ואז עלה לנו רעיון, שאלנו אותו אם אפשר להחנות את האוטו בקרבת מקום כדי שנישן באוטו והוא אמר לנו יש פה קניון קטן מאחורי המלון, הקניון הזה בבעלותי אז אתן יכולות להעמיד את האוטו ולישון שם אבל בבוקר אתן חייבות להזיז אותו.

מודות לו ומאושרות הלכנו להעמיד את האוטו והלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדה יקרה, עשינו סיבוב על החוף, צפינו בשקיעה ושמענו את הזיקוקים כיאה לרביעי ביולי.

כבר ניהיה מאוחר והתחלנו להתארגן לשינה באוטו. נזכרתי שאמא שלי דחפה לי סדין בתיק לכל מקרה והנה המקרה הגיע! בגלל שזה חניון הוא היה מואר כמעט לגמרי. התחלנו להוציא בגדים כדי לתלות על החלון שיהיה לנו חושך נכנסנו והתכוננו לישון. אחרי כמה דקות פתאום שמענו דפיקות על החלון קפצנו בבהלה וראינו את אותו איש שדיבר איתנו קודם שהקניון הוא שלו.

פתחתי את הדלת והוא הביא לי שתי פחיות בירה ואמר קחו תשתו קצת כדי שתוכלו לישון כמו שצריך בלילה. הודנו לו וחזרנו לנסות לישון וחשבנו לעצמנו אולי באמת נשתה את הבירה קצת יצאנו החוצה פתחנו את הבירה וישבנו לנו באמצע הלילה שותות בירה במחוץ לאוטו בחניון.

פתאום שמענו רכב שנוסע לעברנו הבחור חזר עם כריות ושמיכות! חשוב לציין שהיה קפוא בלילה והשמיכות האלה בהחלט הצילו אותנו היא ישב לדבר איתנו קצת על ישראל ועל זה שהוא היה רוצה לארח אותנו בבית שלו אבל הוא לא חוזר הביתה עכשיו ושניזהר בדרכים. הביא לנו את הכתובת מייל שלו ומספר טלפון ואמר לנו שניצור קשר אם נצטרך עזרה.

בדיעבד אנחנו מבינות כמה הוא עזר לנו ומזל גדול שפגשנו אותו

השאירו תגובה

קבלו עדכונים לפוסטים חדשים | קבלו עדכונים לתגובות

- Copyright © Utour - מספרים וזוכים - פורטל UTOUR 2015