פורסם ע"י : Utour יום שני, 22 ביוני 2015


החוויה המאוד מיוחדת ובלתי נשכחת שהיתה לנו בקיץ האחרון בניו יורק, קבלו את חוויותינו משפחת בייזר בעיר הגדולה... :) זה היה יום שמשי מוקפד ומתוכנן להפליא של תיירים טיפוסיים שהגיעו לטייל בניו יורק לרגל בת המצווה של נועה בתנו הבכורה. ירדנו כולנו לרכבת התחתית בניו יורק, מצוידים במפה ובכרטיסים לכל היום לכולנו.

ברגע קט של שהייה, בעלי רועי החליט כרגיל לבדוק שוב בפעם המי יודע כמה את המפה... לפני שקלטתי מה בכלל קורה, הכרטיסן שרק שריקה חזקה במשרוקית שלו, בלי לחשוב פעמיים קראתי מיד לבנות שיעלו ואת איתי הבן הקטן הזנקתי לרכבת יחד עם הטיולון הקל. פתאום קלטתי שאנחנו נמצאים על הרכבת ורועי נשאר ברציף. 

לי לא היה טלפון, לא כתובת של המלון ולא סיכמנו על נקודת מפגש. אז מה אני עושה עכשיו? אמרתי לעצמי: רועי בטוח יעלה על הרכבת הבאה. אנחנו נעמוד ברציף ונחכה לו. והנה הרכבת הבאה הגיעה, אני והילדים בציפייה מחכים ומחכים אך רועי לא ירד ממנה. המשכנו לחכות ורועי לא ירד גם מהרכבת שבאה אחריה... וגם לא מזאת שבאה אחריה.

תהיתי לעצמי מה אעשה? אז הבנות אמרו לי: אולי אבא מחכה בנקודת המוצא? בזמן שאני מתלבטת עם עצמי אם כדאי לנו לעלות חזרה לרכבת, הגיעה אל התחנה ממש מולי במהירות רכבת ומתוך תא הקטר שלה יצא אדם זועף עם פרצוף עצבני, ושאל אותי בכעס באנגלית : "את מחפשת את בעלך? הוא מחכה לך ברציף! תזיזי את התחת שלך חזרה לרכבת!" חחחחח עכשיו בדיעבד זה מצחיק אך מה מסתבר.... שבכל רחבי הרכבת התחתית בניו יורק הכריזו את שמי, נתנו הוראות לנהגים אשר התבקשו לחפש אותי בכל התחנות... אחרי כמעט שעתיים מתישות מורטות עצבים שנראו כמו נצח! בסוף התאחדנו כולנו שוב בצריף של הכרטיסן.

החוויה הזאת מלווה ותלווה אותנו לכל החיים, כל טיול או נסיעה ברכבת, כולנו נזכרים, מסתכלים אחד על השני ומתפקעים מצחוק :) 

השאירו תגובה

קבלו עדכונים לפוסטים חדשים | קבלו עדכונים לתגובות

- Copyright © Utour - מספרים וזוכים - פורטל UTOUR 2015